מלחשים ש…מינימליזם טוב לכם

בשנים האחרונות הפכה התנועה המינימליסטית בעיצוב לשולטת. היו אלה המעצבים היפאנים עם האסתטיקה המנומסת שלהם שלא הכניסו הביתה שום דבר שלא נתן להם מענה לצורך ספציפי. מהצד השני של העולם הכניסו הסקנדינבים את האיפוק, הקווים הישרים ואת השקט בצבעוניות. הספקתי לראות כל כך הרבה בתים שנראים דומים למדי וכולם החביאו את החיים שלהם בתוך ארונות נקיים.

מארי קונדו היא הדוגמה החיה למינימליזם. רק לאחרונה עלתה התוכנית החדשה שלה בטלוויזיה, שצולמה בעקבות רה המכר שלה “סוד הקסם היפאני”. הספר מלמד למעשה איך להיפטר מכל הזבל שיש לנו בבית ולהשאיר רק את הפריטים שאנחנו באמת חייבים. ואני? אצלי זה בדיוק ההיפך.

מכונת תפירה ישנה בבית שלי

הגישה שלי לפריטים בבית ובכלל בחיים היא שונה לחלוטין. לפעמים הפריטים שיש לנו, גם אם הם רבים ולא תמיד מועילים לנו, הם כאלה שרכשנו אותם או מצאנו אותם בנקודה טובה בחיים, כאלו שמעלים בנו זכרונות, ולפעמים אלו יהיו פריטים יפים בלבד שלא ממש מעוררים בנו דבר. דווקא האקלקטיות, החן שקורץ מכל פינה והעומס הצבעוני שאני מכניסה לחיים שלי, הופכים את הבית למקום שאני מאושרת לחזור אליו, בית מחמם ומלא אור.

ואלו הדברים שאני חייבת שיהיו לי בבית, נוגדי מינימליזם טהורים:

אבנים שמצאתי בדרך, הכלים שהכנתי בחוג קרמיקה, אוסף ספרי הבישול שלי, עתיקות שקניתי מכל מיני שווקי פשפשים בעולם לרבות אקורדיון גיאורגי, משקפת אופרה רוסית, מצלמה אמריקאית משנות השבעים, ארגזי עץ, ספרי בישול מתחילת המאה ועוד הרבה יותר מידי. חייבת נסיעה ליפן…

הבית של מיכל אנסקי

פינת קסם בבית

שתפו

1 תגובות
  • נורית קנטור

    הגב

    מסכימה איתך לחלוטין. הבית שלנו צריך להיות בראש ובראשונה נעים לנו והחפצים בו מעוררים בנו רגשות וזכרונות.
    הבית שלי למשל רווי בסוסים…😊
    מי שפגשה אתכם לפני שבוע רכובה על סוס בחוף בית ינאי

השאירו תגובה